<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית ראשון שער רביעי</h1>
<h2>דף ג.</h2>
שנינו בפרק ראשון של שחיטת חולין [ט"ו ע"ב] הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין, ופירשה רבא (י"ז, א') הכל שוחטין ואפילו כותי. וקודם שעשאום גוים גמורים נשנית משנה זו. ולעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה. ובכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית ובין בקרומית של קנה. ותניא (י"ג, ב') לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה. ודוקא בשאבוקה כנגדו, כדי שישמר מלהחליד, אבל בשאין אבוקה כנגדו, לכתחילה לא ישחוט שמא יחליד ולאו אדעתיה. דתנן (י"ג, ב') השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשירה, ואקשינן עלה בגמרא השוחט דיעבד אין לכתחילה לא, ורמינהי לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה. ופירקה רב פפא ואמר ברייתא דקתני לעולם שוחטין בשאבוקה כנגדו, ומתני' בשאין אבוקה כנגדו. ואמר רב אשי דיקא נמי דקתני התם דומיא דיום, והכא דומיא דסומא. שמע מינה.
